אני רוצה לשתף אותכם בזיכרון ילדות שקשור לחג חנוכה.
לפני כמה שנים כשעוד הייתי קטנה בחופשת חנוכה,בבייתי,חגגתי עם אורחים את חג חנוכה.
אנחנו בחרנו יום והזמנו אורחים.
הגיע יום זה ואנחנו פתחנו שלחנות,שמנו עליהם מפה,הכנו אוכל,ולאט לאט האורחים מגיעים.
כל האורחים מתישבים לאכול בסעודה שמישפחתי הכינה,אני גוועת ברעב אבל אבא שלי אומר את הנאום הארוך והגדול שלו וככה אני נייאת ממש רעבה.
אבא סיים את הנאום שלו והתחלנו לאכול,הילדים כמו תמיד מסיימים ראשונים והולכים לשחק,בטרמפולינה,בפליי מוביל,והחלק הגיע ,האורחים הולכים,אנחנו נפרדים מהחברים שלנו ואחריי הסעודה כולם נייאים שמחים.
לפני כמה שנים כשעוד הייתי קטנה בחופשת חנוכה,בבייתי,חגגתי עם אורחים את חג חנוכה.
אנחנו בחרנו יום והזמנו אורחים.
הגיע יום זה ואנחנו פתחנו שלחנות,שמנו עליהם מפה,הכנו אוכל,ולאט לאט האורחים מגיעים.
כל האורחים מתישבים לאכול בסעודה שמישפחתי הכינה,אני גוועת ברעב אבל אבא שלי אומר את הנאום הארוך והגדול שלו וככה אני נייאת ממש רעבה.
אבא סיים את הנאום שלו והתחלנו לאכול,הילדים כמו תמיד מסיימים ראשונים והולכים לשחק,בטרמפולינה,בפליי מוביל,והחלק הגיע ,האורחים הולכים,אנחנו נפרדים מהחברים שלנו ואחריי הסעודה כולם נייאים שמחים.
ענבר היקרה...
השבמחקאהבתי את הכתיבה שלך על זיכרון שקשור לחנוכה
זה נשמע כיפי
לא משתמשים עם המילה כיף צריך להשתמש בשפת הכתיבה וכמובן לנמק את דעתנו
מחקממני ענבר.